יום חמישי, 23 במרץ 2017

הסיפור על סופר-סבתא

אני רוצה לשתף בפרוייקט מיוחד מאוד בעיניי, שהוא אמנם כבר בן 7 שנים, אבל נתקלתי בו רק עכשיו.

"ממיקה- סבתת העל הקטנה שלי" Mamika: My Mighty Little Grandmother  הוא פרוייקט צילום מקסים, מצחיק ונוגע ללב של צלם צרפתי בשם סשה גולדברגר. גולדברגר, הבחין שסבתו פדריקה בת ה-91 (באותו הזמן), הבדרך כלל אופטימית ומלאת חיות "מאבדת מעט גובה" באותו הזמן. הוא חיפש דרך לעודד אותה וחשב על פרוייקט משותף שיוכלו לעשות יחדיו. הוא המציא גיבורת על גריאטרית בשם ממיקה (כינוי חיבה לסבתא בהונגרית).





פדריקה, היא שורדת שואה ממוצא הונגרי, בעלת סיפור גבורה יוצא דופן, היא הצליחה לשרוד את הזוועות בעיר מוצאה בודפשט ואף להציל אנשים נוספים. לבסוף נמלטה גם מהשלטון הקומוניסטי לאחר המלחמה, והגיעה לפריז שם מתגוררת עם משפחתה עד היום.

הפרויקט הזה הצליח בזמנו להגיע למגזינים רבים ולבלוגים רבים ובסופו של דבר ב2012 יצא לאור כספר, שנמכר באתר אמאזון. אך המוקד של הסיפור בעיניי הוא הקשר שנוצר והתחזק בין גולדברגר לסבתו והצליח להבליט את יכולת המשחקיות, שמחת החיים והשובבות שיש בה. ההדים שהפרויקט עורר והתגובות החמות שסבתא פדריקה קיבלה על תצלומיה העניקו לה מטרה וסיבה לקום ולהמשיך למרות קשיי הזקנה והבריאות.

מחקרים רבים נעשו על הקשרים המשפחתיים שנוצרו בין שורדי שואה לצאצאיהם. הקשיים שנוצרו ביחסים ההוריים בין שורדי השואה, שאיבדו בגיל כה צעיר את הוריהם, לבין ילדיהם. טיפוסי ההורות השונים שסיגלו לעצמם, אותם אנשים אשר סובלים עד היום מהשלכות עברם, אם זה בגופם ובעיקר בנפשם. אחד הנושאים שנגעו לליבי כאשר קראתי את המחקרים הללו, היה בדיקת הקשרים שהתרקמו בין שורדי השואה לנכדיהם. מצאו, כי הקשרים שהתרקמו עם הנכדים היו חמים ופתוחים הרבה יותר. שורדי השואה רבים הצליחו עם נכדיהם ליצור אינטימיות וקירבה, שלא הצליחו ליצור עם ילדיהם מסיבות רבות. 

במערכות יחסים יש יכולת לפצוע כמו שיש יכולת לרפא. היכולת לרפא פצעי עבר וגם מכאובי הווה מקבלת זווית נוספת ביחסים הבין דוריים בין סבים לנכדים. במפגשים שלי עם מטופלים שורדי שואה וגם עם בני גיל שלישי שאינם ניצולי שואה, אני שומעת את הנחמה והכוחות שהם שואבים מהקשרים עם נכדיהם.


כאשר מסתכלים על התמונות הללו ניתן לראות בנוסף גם את מידת האמון והאהבה שיש בין המצולמת לצלם. היכולת ליצור פרוייקט משותף שיצור מהות חדשה לסיפור האישי שלה, לפי עדותו של גולדברגר, העניק לסבתו תחושה של שליחות ומטרה. ללא ספק, לא כולנו בעלי הכישרון של גולדברגר, אך כל כך חשוב, שכולנו נמצא את הדרך לפנות את הזמן (אפילו קצת) ואת הלב לסבים וסבתות שלנו ולטפח את הקשר המשותף. זה בריא ללב של כולנו.

כתובת האתר של גולדברגר: http://www.sachabada.com

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה