שיר אהבה אחר / יהודה עמיחי
כבד ועייף עם אישה על מרפסת:
"הישארי
איתי". גם דרכים מתות
כבני-אדם; בשקט או פתאום נשברים.
הישארי איתי. אני רוצה להיות את.
בארץ הלוהטת הזאת,
מילים צריכות להיות צל.
 |
| simpleinsomnia in flickr |
כשנפגשתי עם מילים
אלה של עמיחי ראיתי בעיניי רוחי את הזוג הזה המזדקן שרוי בשתיקה של היכרות עמוקה
ואינטימיות קרובה. בתוך השתיקה מורגש
.הרצון העז לקרבה לאהוב/ה לא משנה מה הגיל והמצב הגופני
לא כותבים הרבה על
החוויה של האהבה הזקנה. על אינטימיות של ההיכרות
ארוכת השנים עם אדם שהופך לאותו
הבשר ולמחצית הנשמה. בודאי שלא כותבים מספיק על החוויה המינית הגופנית והכמיהה
הפיזית לקרבה גופנית ויחסי מין בגיל המבוגר. הרצון והכמיהה שלא יגמר לעולם.
במאי צעיר בשם אורי
בר-און יצר בשנת 2006 אדפטציה קולנועית קצרה לשיר המרגש הזה. הסרט הקצר הזה, למרות
היותו שקט ומכובד, פורץ דרך וקונספציות. הסרט מראה זוג בשנות שנות השבעים שלהם (השחקנים הנפלאים רות גלר ויוסף כרמון) וחולקים זמן זוגי בחדווה וחולקים מעשה אהבה. המחשבה להראות
זוג זקן מקיים יחסי מין נשמעת לרבים פוגענית ואף מעלה גועל. אבל התעלמות מיצירה זו
בעצם מקבעת את האמונה, שהפגנה של סקס ומיניות צריכה להיות שמורה לאנשים צעירים ויפים.
 |
| מתוך הסרט "שיר אהבה אחר" מאת אורי בר-און, 2016 |
הסרט הוצג בפסטיבלים
ברחבי העולם וזכה בפרסים, אך לא הוצג בכלי התקשורת בישראל, מתוך רתיעה מהרעיון להראות זוג שחקנים זקנים במערומיהם מקיימים יחסי מין. בר-און בבלוג שלו מתאר את
הדרך הארוכה והקשיים בהפקת הסרט הזה ובליהוקו. קשה שלא להשתהות לנוכח האומץ
והקסם שיש בסרט זה, בתיאור רגעים יפייפים שכולנו מאחלים לעצמנו בזקנתנו.
:לינק לסרט הקצר
והקסם שיש בסרט זה, בתיאור רגעים יפייפים שכולנו מאחלים לעצמנו בזקנתנו.
:לינק לסרט הקצר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה